הפרטים האישיים (שמות, גילאים, עיר מגורים ותחום עיסוק) בדויים. הסיפור עצמו אמיתי.
"היום נדבר על מטרות זוגיות", אני מכריז ממש בפתח הפגישה.
"מטרות זוגיות?
דיברנו על זה בהתחלה, לא?",
אוסנת משתוממת.
"לא.
דיברנו על המטרות של כל אחד מכם בתהליך הזוגי שאנחנו מקיימים כאן
ועל הציפיות שלכם מעצמכם,
מבן.בת הזוג וממני.
לא דיברנו על המטרות שלכם בתור זוג, בתור משק בית, בתור משפחה".
"אני מבולבל", גיל מצטרף לבלבול של אוסנת, "זה לא אותו הדבר?"
"לא. כשדיברנו על מטרות, בפגישות הראשונות שלנו… תנו לי רגע לחזור לזה..."
[אני מדפדף במחברת שלי וחוזר לפגישה השנייה והשלישית, שם דיברנו על מטרות וציפיות]
"...הנה. אמרתם דברים כמו 'אני רוצה להיות מסוגלת להקשיב באמת ולהבין מה גיל צריך',
או, גיל, אתה כתבת 'המטרה שלי היא לחזק את התקשורת בינינו'.
מטרה נוספת שהצבעת עליה היתה
'לחזק את האינטימיות'.
אוסנת, את כתבת במטרות שלך
'לדעת לקבל ביקורת',
וזאת גם היתה, אגב, אחת הציפיות שלך מגיל, שגם הוא ילמד לקבל ביקורת.
כל אלה הן מטרות שקשורות לטיפול הזוגי שלכם,
מטרות ספציפיות שאתם רוצים להשיג ולהגיע אליהן תוך כדי התהליך שאנחנו עושים כאן.
חלק מהמטרות האלה כבר השגתן.
לגבי מטרות אחרות, אתם לגמרי בדרך הנכונה.
בכל מקרה, המטרות האלה צריכות להיות נר לרגליכם, הן צריכות להפוך לדרך חיים, לצורת התנהלות קבועה ביניכם, כלומר:
'לדעת להקשיב'- סבבה, אתם לומדים כאן איך להקשיב באמת אחד לשנייה, אבל אם לא תחזרו על זה ברמה יומית ותתרגלו את זה בבית, 24/7, זה לא יחזיק. אתם תחזרו אחורה.
אתם צריכים להפוך את ההקשבה האמיתית לדרך חיים.
זוכרים מה אמרנו על הקשבה אמיתית? דיברנו על זה הרבה, תרגלנו, התבחבשנו בזה לא מעט כי זה קריטי. זוכרים?"
"כן, כן, ברור. ושיפרנו את זה ממש. ככה לפחות אני מרגישה, לא, גיל?"
"כן. לגמרי" [אני מרגיש שאני חייב לעזור לגיל להשתחרר מהמילה 'לגמרי'. הוא צריך ללמוד להכניס עוד כמה מילות / ביטויי הסכמה למילון שלו. משהו כמו 'אני לחלוטין מסכים', או 'גם אני מרגיש ככה', או 'גם אני רואה את זה ככה...]
"אחלה. הנה, מטרה נוספת שהעליתם, 'לחזק את האינטימיות'.
מטרה חשובה מאוד.
ואנחנו עובדים על זה כל הזמן.
אנחנו נוגעים בנושא האינטימיות
בהרבה מאוד הקשרים
שאנחנו מדברים עליהם,
אנחנו מסבירים מה זה אומר
'לחזק את האינטימיות',
למה זה חשוב ואיך עושים את זה בפועל.
נכון?
תסכימו איתי שאנחנו עובדים על כל המטרות שהעליתם בתחילת התהליך?"
"לגמרי!"
"נכון"
שניהם קופצים בהסכמה חד-משמעית.
"מצוין. ועדיין, אלה לא המטרות הזוגיות שלכם.
אלה מטרות ספציפיות שקשורות לתהליך, כמו שאמרתי.
כשאני מדבר על מטרות זוגיות, אני מדבר על משהו הרבה יותר עמוק מזה, הרבה יותר רחב.
כשאתם חושבים על המטרות שלכם בתור זוג,
זה מתחיל בחשיבה מעמיקה על הערכים והאמונות שכל אחד מכם מביא אל תוך הזוגיות שלכם, ממשיך בחשיבה על הערכים והאמונות שאתם רוצים שיהיו לכם בתור זוג, ביחד.
מהערכים והאמונות אתם עוברים לשאול את עצמכם הרבה מאוד שאלות, שתכף נפרט אותן, ואתם עושים את זה תוך כדי חלוקה לכל התחומים שמרכיבים את הזוגיות והמשפחתיות שלכם:
1. הזוגיות עצמה, כלומר: גיל ואוסנת.
זה הדבר הבסיסי, לפני שאנחנו מכניסים פנימה את הילדים,
ההורים, החברים וכו'.
קודם כל, ברמה הבסיסית ביותר,
אתם שואלים את עצמכם שאלות
שקשורות בזוגיות שלכם בהווה
עם הסתכלות על העתיד הקרוב והרחוק.
שאלות שקשורות לשלב הזה
יכולות להיות:
'מי אנחנו בתור זוג?'
'מי אנחנו רוצים להיות בתור זוג?'
'מה אנחנו רוצים להשיג בתור זוג?'
'מה אנחנו רוצים שיהיה לנו בתור זוג?'
'איך אנחנו רוצים שהזוגיות שלנו תיראה עוד 5, 10, 20 שנה?'
2. ההורות שלכם בתוך הזוגיות. במקום הזה, בהקשר הזה, אתם צריכים לשאול שאלות כמו: 'מה האג'נדה המשפחתית שלנו?' 'איזו משפחה אנחנו רוצים שתהיה לנו?' 'כשאנחנו מדמיינים לנו את התמונה הזאת של עוד 5, 10, 20 שנה, איך הילדים שלנו מתנהגים?' 'איך הם מדברים?' 'איזה ערכים הקנינו להם? איזה נורמות התנהגות?' 'מה הם למדו מאיתנו? מה הם קיבלו מאיתנו?'
"וואו, הרגת אותי עכשיו", גיל מצהיר ונזרק על הכורסה כלא מאמין לכמות העבודה הזוגית שמצטברת לו מול העיניים.
"מה חשבת? שתבוא לכאן לכמה פגישות והכל יסתדר לך כמו קסם?", אני מקניט אותו בנעימות.
"זוגיות, כמו הורות, זאת עבודה 24/7/365.
כל יום, כל היום.
צריך לעבוד על מה שלא עובד,
לחזק את מה שכן עובד,
להיות נוכח כל הזמן,
לא להיעלם, לא להיאטם, להקשיב, לשתף, להכיל, לתת, לקבל, להתגמש, להתחשב…
עולם שלם!
יש עוד מלא אספקטים שקשורים לנושא הזה של מטרות זוגיות.
זה לא נגמר בשני הסעיפים האלה שהתחלנו לגעת בהם.
יש גם את החשיבה על המשפחה המורחבת,
יש את נושא ההתנהלות הכלכלית שלכם בתור משפחה. גם שם צריך לקבוע מטרות ארוכות-טווח.
יש את נושא הבריאות הפיזית, המנטלית והרגשית של שניכם ושל הילדים.
נושא אחר שצריך להיכנס כאן פנימה הוא עניין ההגשמה העצמית של כל אחד מכם בתוך הזוגיות.
בקיצור, יש המון על מה לדבר ויש המון על מה לעבוד כדי לייצר כאן זוגיות חזקה, עשירה, עמוקה, כזאת שתחזיק עוד 60 שנה, אם תרצו, כמובן", אני מסיים את הקטע הכבד בקריצה מחוייכת.
"תאמין לי, אתה צריך לפתוח בית ספר לזוגות והורים בתחילת הדרך שלהם", אוסנת מתפעלת.
"החלום שלי, אוסנת", אני מתפרץ לדלת הפתוחה שהיא השאירה עבורי,
"זה שכל זוג יבין שהוא צריך לעשות עבודה בשוטף, ביומיום, ולא רק כשהם על המדרגות של הרבנות.
שזוגות לא ייקחו כמובן מאליו את הזוגיות שלהם ויעשו מאמץ כן, אמיתי, לעשות זוגיות מדהימה!"
"אתה כל כך צודק! זה באמת נכון. זה הרבה עבודה, ועבודה קשה, אבל זה כל כך חשוב", אוסנת מחזקת אותי וכנראה גם את גיל, רותמת אותו לגייס כוחות כדי להעמיק את העבודה המהממת שהם עושים מדי שבוע.
"שלא תביני לא נכון", גיל מזדקף, "ברור לי לגמרי שזה נכון, ברור לי לגמרי שזה חשוב. סתם, זה פשוט נראה לי קשה".
"מה קשה?", אני שואל.
"כל העניין הזה עכשיו של מטרות זוגיות, הוריות וכאלה…"
"ברור שזה קשה! הכי קשה בעולם! באת פה להתפנק או לעבוד?", אני מגלה אמפתיה קשוחה כלפיו.
"לגמרי לעבוד! אני לגמרי בעניינים!", גיל מגייס רזרבות אנרגיה שלא היה מודע לקיומן.
"מעולה! ואת, אוסנת?"
"אני כבר שם. אפילו מתרגשת".
"איזה כיף!"
[חיוכים בחדר, עוד סיבוב אספרסו לכולם, ויאללה קדימה, מתחילים להסביר ולפרט את עניין המטרות הזוגיות…]
Commenti